ההתעסקות בטכנולוגיה היא אהבה גדולה שלי, ההתעסקות בהדרכה היא אהבה נוספת שמלווה אותי מימי תנועת הנוער ועד היום. גם כשמילאתי תפקידים טכנולוגיים, תמיד היה בהם מרכיב מרכזי של ניהול, ליווי והדרכה.

 

והחלום?

תמיד הטרידה אותי המחשבה על הדורות שנשארים מאחור, בזמן שהטכנולוגיה הולכת ומתקדמת. ואנשים עם מוגבלויות שרעבים לעצמאות ולא עושים שימוש אופטימלי בטכנולוגיה מסייעת.

דווקא אנשים אלה יכולים להרוויח מאד מהטכנולוגיה, אילו רק היתה נגישה להם!

 

אני מניח שאם אתם בני הדורות הללו, אתם מבינים אותי לגמרי, ואם אתם בני דורי (או מעט צעירים או מבוגרים יותר) אתם חווים את זה דרך ההורים, סבא סבתא, משפחה, מכרים.

הרי בכל ארוחת שישי משפחתית, תמיד תעלה מתישהו לפחות שאלה טכנית אחת: "קפץ לי איזה חלון בטלפון, אני רוצה שתסתכל על זה שנייה", "הגודל של הטקסט נהיה קטן מידי", "איך אני יכולה לשמוע מוסיקה בטלפון?", "הטלפון צועק עלי שאין מקום" והרשימה עוד ארוכה.

​

אם יש לכם מוגבלות כלשהי (עיוורון, לקות ראייה, חירשות, בעיית גפיים וכדומה) אתם וודאי מרגישים את הרצון והצורך בעצמאות בעוצמות גדולות משניתן לתאר.

​

אני חוקר וקורא על נושאים אלו כבר שנים רבות, על מנת:

• לנסות ולהבין את עיקרי הסיבות לאתגרים בהטמעת טכנולוגיות עבור אוכלוסיות שונות.

• להכיר ולייעץ על טכנולוגייה מסייעת בתחומים שונים.

 

כל אלו אפשרו לי לבנות סט של כלים שתפקידם:

• להפיג לדורות אלה את הפחד, ללמד את "תורת הניסוי וטעייה" באמצעותה לומדים כיום טכנולוגיות.

• להקנות את האינטואיציות שכיום טבועות בדורות הצעירים על ידי תרגול.

• להבין את הצרכים של אנשים עם מוגבלויות שונות, להקשיב, להתאים ולהטמיע את הטכנולוגיות הנכונות על מנת לגשר על הפערים.

• לפתח פתרונות בתחופ הטכנולוגיה המסייעת היכן שאין פתרונות מספקים קיימים.

• ועוד...

 

בקיצור, לאפשר לכולם לנסות, ללמוד, לעמוד בקצב ולנצל את הטכנולוגיה הקיימת על מנת לשפר את חייהם.

​

אז זה החלום וזה הסיפור :)